אחרי השבת השחורה, נשאלת השאלה מי מייצג אותנו ומה הוא/היא עושה למעננו . הגיע הזמן לבחון בחירות אזוריות לכנסת, שבהן לכל קהילה יש כתובת וקול.

מאז אירועי ה-7 באוקטובר ("השבת השחורה"), מדינת ישראלית בפרשת דרכים. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו בכנות: האם השיטה הפוליטית הנוכחית, המבוססת על מפלגות סגורות, עדיין מצליחה להתמודד עם אתגרי המחר? או שאולי הגיע הזמן לשינוי יסודי – לעבור לשיטת בחירות אזוריות?

המשבר החברתי והפוליטי בארץ החל כאשר המפלגות החלו לאמץ פוליטיקת זהויות. השימוש בפוליטיקת הזהויות הקצין בשנים האחרונות עד כדי סכנה להמשך קיומנו כעם בארץ ישראל.

כאשר מפתח המינויים נשען על נאמנות פוליטית ולא על כישורים וניסיון מוכח, המערכת כולה מתמלאת בשרים ובבכירים חסרי הכשרה ניהולית מתאימה

המשא ומתן הקואליציוני האחרון הניח מראה כואבת מול הפנים של כולנו: השיטה הקיימת לא עובדת עבור הרוב. היא מעדיפה אינטרסים של מפלגות קטנות, מעמיקה את השסע החברתי והופכת יריבים פוליטיים לאויבים.

עד כמה אנו מוכנים לפעול או להקריב מזמננו למען שינוי שיטת הממשל שיבטיח עתיד טוב יותר לילדנו? אני בכל אופן הייתי ועדיין מוכנה לעשות הכל להשגת מטרה זו

הכנסת בשירות הממשלה? כך נחזיר את הכוח לבוחר!
הכנסת, על פי חוק, אמורה להיות הגוף שמחוקק נורמות ומפקח על הממשלה. אך במציאות של 2026, היא הפכה לזירת התגוששות פוליטית ששכחה את האזרח. במקום פיקוח ענייני, קיבלנו "דווקאות", אלימות מילולית ושיתוק חקיקתי.

המבנה הנוכחי של השלטון בישראל יוצר ממשלות שכבולות לאינטרסים פוליטיים במקום לשרת את הציבור. הממשלה נבחרת מתוך הכנסת, תלויה בחברי קואליציה עם דרישות סותרות, ומוצאת את עצמה עסוקה בהישרדות במקום במנהיגות.

כיום אין יכולת לבחון ולמנוע חדירת מושחתים למערכת הפוליטית ויש קושי בסילוקם, לכן צריך לקום גוף שיבחן מראש את טוהר המידות של כל מועמד לתפקיד ציבורי ושיהיה לו הכוח לסלקו אם סרח

הכנסת על פי חוק אמורה לקבוע את הנורמות הנהוגות במדינה באמצעות חוקים ובפיקוח על הממשלה באמצעים שונים העומדים לרשותה, ובהם אישור חקיקת משנה, הצעות אי אמון, שאילתות, דיונים ועוד. הדיונים השונים נערכים במליאה ובוועדות הכנסת, המחולקות לפי נושאים. עבודת הכנסת נעשית לפי...

המפלגות הן האחראיות לחוסר היציבות הפוליטית, לשחיתות, להעדר המשילות ולשנאה בעם.