למה התשתיות והשירותים הציבוריים בישראל קורסים – ואיך מתקנים זאת מהיסוד?

קרה לכם שעמדתם שעות בפקקים? צפיתם בהקמת פרויקטים לאומיים שמתנהלים בעצלתיים ונמשכים שנים? המתנתם חודשים ארוכים לתור לרופא מומחה? או צפיתם בנבחרי ציבור המתבטאים בבריונות – ושאלתם את עצמכם: מדוע זה חייב להיראות כך?

התשובה נוקבת וברורה: מדינת ישראל מתנהלת בחובבנות שיטתית.

כאשר מפתח המינויים נשען על נאמנות פוליטית ולא על כישורים וניסיון מוכח, המערכת כולה מתמלאת בשרים ובבכירים חסרי הכשרה ניהולית מתאימה. בשגרה הדבר גובה מאיתנו מיליארדי שקלים ועוגמת נפש יומיומית, ובשבת השחורה של ה־7 באוקטובר נחשפה התוצאה במלוא חומרתה: מנגנוני שלטון שלמים שעמדו חסרי אונים, משותקים ואיבדו שליטה במשך ימים ארוכים.

איפה חובבנות נבחרי הציבור פוגשת אותנו ביום־יום?

•  סחבת ובזבוז כספי ציבור:

  פרויקט הרכבת הקלה, שתוכנן להסתיים בתוך חמש שנים, נגרר קרוב לשלושה עשורים. מדוע? משום שהעובדים היו עובדי דחק ולא מיומנים . אחד עובד ועשרה מתבוננים בו. כל שעה מנוחה פעמיים החליפו מסילה ופעמיים החליפו רשת חשמל כי עשו טעויות בהרכבה. עשר פעמים חופרים בצידי הכביש פעם להנחת כבלי חשמל, פעם לצנור מים, פעם לביוב ועוד 7 פעמים לטעויות בהטמנה.. ניהול מקצועי היה מתכנן מראש הטמנה אחידה של כלל התשתיות, מייצר נגישות מהירה לתקלות וחוסך מיליארדים לקופה הציבורית.

•  מחסור חמור בשירותים החיוניים:

  מצוקת כוח האדם בקרב מורים, רופאים, שוטרים ועובדים סוציאליים אינה גזירת גורל; היא תוצאה ישירה של היעדר ראייה צופה פני עתיד ותכנון לאומי ארוך טווח.

•  הזנחת משק האנרגיה והסביבה:

  לצד זיהום מתמשך הפוגע בבריאות הציבור (כמו במפרץ חיפה), ישראל מפספסת את משאב השמש הטבעי שלה: במגדלי מגורים, רק הקומות העליונות זוכות לדודי שמש, בעוד שאר הדיירים נאלצים להשתמש בחשמל יקר. יתרה מזאת, היעדר תכנון מוביל להקמת טורבינות רוח הפוגעות בציפורים נודדות ולפרישת כבלי חשמל עיליים המכערים את הנוף, גורמים לפגיעה בחי ומשביתים את אספקת החשמל בסערות וברקים – במקום להטמינם באדמה כסטנדרט מודרני.

•  התדרדרות תרבות השיח והסולידריות:

  שיח מתלהם, בוטה ומפלג מצד נבחרי הציבור מחלחל אל החברה כולה, מעמיק את השנאה ומפורר את הלכידות הישראלית.

המדינה זקוקה למנהלים מקצועיים, לא לקומבינות

כשם שרופאים, קברניטים ומהנדסים מחויבים בהכשרה קפדנית, כך גם מנהלי משרדי הממשלה ומשרתי הציבור חייבים לעבור הכשרה ממלכתית ומעשית בטרם יקבלו לידיהם תקציבי עתק ואחריות לחיי אדם.

אנו דורשים להקים מוסדות ייעודיים להכשרת מנהיגי ועובדי הציבור, שבהם ילמדו:

1. ניהול לאומי יעיל וכלכלי: ניהול משרדים ותקציבי עתק ללא גירעונות, חריגות ועיכובים.

2. התקשרות במכרזים ופיקוח על חוזים: הבטחת ביצוע קפדני ואיכותי של פרויקטים, תוך מניעת "תפירת מכרזים" למקורבים.

3. תכנון אסטרטגי ארוך טווח: ראייה כוללת ופתרון בעיות עומק בתחבורה, בחינוך, באנרגיה ובביטחון פנים.

4. ממלכתיות ושירות שוויוני: תרבות דיבור מכבדת, הגינות ומחויבות לכלל אזרחי המדינה.

5. המשכיות ניהולית ועבודה על פי חוק: העברה מוסדרת של תוכניות עבודה בין ממשלים מתחלפים, למניעת עצירת מיזמים לאומיים.

שיטה שכשלה לא מתקנים בקוסמטיקה – משנים מהיסוד!