הצעת חוק לבחירה ישירה של יושב ראש הכנסת

פרק א': עקרונות יסוד

1. מעמד יושב ראש הכנסת:

          א. יושב ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת ועומד בראש מדינת ישראל. הוא יפעל

          באחריות, ביושרה ובממלכתיות לייצוג כלל אזרחי המדינה ולשמירה על כבוד הכנסת ועל

          ההליך הדמוקרטי.

          ב. עם כניסת חוק זה לתוקף, מבוטל מוסד נשיא המדינה; כלל סמכויות הנשיא על פי כל דין

          יועברו ליושב ראש הכנסת, אלא אם נוספה הסתייגות אחרת בחוק זה.

2. שיטת הבחירה: יושב ראש הכנסת וסגנו ייבחרו בבחירות ארציות וחשאיות, לבחירה לכנסת. הבחירה תהיה ברשימה משותפת של יו"ר וסגן.

פרק ב': כשירות וכהונה

3. תנאי סף למועמדות יהיה כשיר להיבחר ליושב ראש הכנסת מי שעומד בתנאים הבאים:

          א. אזרח ותושב ישראל, שמלאו לו 40 שנה.

          ב. בעל תואר אקדמי במנהל ציבורי, משפטים, כלכלה, מדעי המדינה או תחום רלוונטי אחר,

          או לחלופין, בעל ניסיון מוכח של 10 שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר במגזר הציבורי (כגון

          מנכ"ל משרד ממשלתי, ראש רשות מקומית, אלוף בצה"ל וכד').

          ג. המועמד לסגנו יהיה מקובל על כלל הציבור, על ועדת הבחירות וועדת האתיקה.

          ד. לא כיהן כחבר כנסת או כשר ב-3 השנים שקדמו לבחירות (תקופת צינון).

          ה. בעל עבר נקי ללא הרשעה בעבירה שיש עמה קלון.

          ו. המועמד לסגנו יהיה מקובל על כלל הציבור, על ועדת הבחירות וועדת האתיקה

4. תקופת כהונה:

          א. יושב ראש הכנסת ייבחר במקביל לבחירות לכנסת ויכהן לתקופת כהונה הזהה לזו של

          הכנסת הנבחרת.

          ב. הגבלת קדנציות: אדם לא יכהן כיושב ראש הכנסת יותר משתי קדנציות בין אם רצופות

          ובין אם לאו.

פרק ג': תפקידים וסמכויות

5. ניהול עבודת הכנסת:

          א. היו"ר יקבע את סדר היום של מליאת הכנסת, ינהל את ישיבותיה וידאג לאזן בין צרכים

          איזוריים לצרכים ממלכתיים.

          ב. אחריות על עבודת ועדות הכנסת ותקינות פעולתן.

          ג. שמירה על כבוד הבית, על תקנון הכנסת ועל זכויותיהם של כלל חברי הכנסת.

          ד. סגן יושב ראש הכנסת יסייע ליושב ראש הכנסת בניהול עבודת הכנסת, בקשר עם

          פרלמנטים זרים ונציגים זרים, ניהול קשר עם הציבור וייצוגם בוועדות הכנסת בהעלאת

          נושאים לסדר היום.

6. מילוי תפקידי הנשיא:

         א. עם כינון חוק יסוד זה, יבוטל מוסד הנשיאות, וכלל סמכויותיו יועברו ליושב ראש הכנסת.

          ב. הסמכויות יכללו בין היתר :

          1. אישרור הרכב שרי הממשלה לאחר שימוע בוועדות.

         2. חתימה על חוקים שנחקקו בכנסת כתנאי לכניסתם לתוקף.

         3. קבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים.

         4. הענקת חנינות והקלה בעונשים, בכפוף להמלצת הגורמים המוסמכים.

הרחבה לסעיף 6ב2

אישור חוקים וזכות וטו:

         א. חוק שהתקבל בכנסת בקריאה שלישית יועבר ליושב ראש הכנסת תוך 48 שעות ממועד

          האישור.

         ב. יושב ראש הכנסת יחתום על החוק תוך 14 ימים, אלא אם מצא כי החוק פוגע בערכי היסוד

          של המדינה, בחוקי היסוד, או בהליך הדמוקרטי.

         ג. ליושב ראש הכנסת תהיה הזכות להטיל וטו על החוק (להלן זכות וטו: יחזיר את החוק

          לכנסת בצירוף נימוקים לחקיקה חוזרת.(

         ד. התגברות על וטו: הכנסת רשאית לאשר מחדש חוק שהוטל עליו וטו, ובלבד שהתקבלה

          ברוב של 80 חברי כנסת. אושר חוק על ידי הרוב, יראו אותו כמאושר ויושב ראש הכנסת

          יחתום לאלתר.

        ה. חוק שלא נחתם ולא הוטל עליו וטו בתוך 14 ימים, יפורסם ברשומות ויכנס לתוקפו כאילו

          נחתם.

7. מינוי שומרי סף וגופי פיקוח

יושב ראש הכנסת ימנה את נושאי התפקידים הבאים, לאחר היוועצות וקבלת המלצה מוועדת הבקורת של הכנסת, ובאישור המליאה ברוב מיוחד של 70 חברי כנסת:

א. ועדת הבחירות.

ב. נציב שירות המדינה.

ג. יושב ראש "הרשות הציבורית ליושרה ולאתיקה" (גוף חדש שיוקם): גוף זה יפעל כמבקר

המדינה וכמפקח על יושרת מועמדים לשירות הציבורי ועל נבחרי ציבור במהלך כהונתם; יקבע

כללי אתיקה ויבדוק תלונות על שחיתות וניגודי עניינים של מועמדים לתפקידים ציבוריים

בכירים ועל עובדי ציבור.

פרק ד': הפורום החוקתי המייעץ

8. ממשק כנסת-בג"ץ

         א. יושב ראש הכנסת ינהל פורום היוועצות חוקתי קבוע, אשר יתכנס לפני העלאת הצעות

          חוק יסוד או הצעות חוק בעלות השלכות חוקתיות משמעותיות לקריאה שנייה ושלישית.

         ב. הרכב הפורום: יושב ראש הכנסת (יו"ר), נשיא/ת בית המשפט העליון, ושני שופטי עליון

          שימונו על ידו/ה, יושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט.

         ג. מטרת הפורום: לדון בהשלכות החוקתיות של הצעת החוק, להתריע על קשיים וסתירות

          לחוקי יסוד קיימים, ולהציע נוסחים חלופיים שיאפשרו את קידום החקיקה תוך שמירה על

          יציבות המשטר החוקתי. חוות דעת הפורום תהיה מייעצת ותונח על שולחן הכנסת, אך לא

          תחייב את חברי הכנסת.

יתרונות פוטנציאליים של המהלך:

• הגברת היציבות והממלכתיות: יושב ראש שמקבל מנדט ישיר מהציבור כולו, ולא רק מהקואליציה, צפוי להיות דמות פחות פוליטית ויותר ממלכתית, שתפעל כ"מבוגר האחראי" במערכת.
• חיזוק הפרדת הרשויות: היו"ר לא יהיה כבול למשמעת קואליציונית ויוכל להגן על מעמד הכנסת ועל הליכי החקיקה מפני לחצים של הממשלה.
• אמון הציבור בשומרי הסף: ריכוז סמכות המינוי של גופי פיקוח מרכזיים בידי דמות שנבחרה ישירות על בסיס כישורי יושרה וניהול, עשוי להגביר את אמון הציבור בגופים אלה.
• מניעת משברים חוקתיים: פורום ההיוועצות עם הרשות השופטת יכול למנוע "התנגשות חזיתית" בין הכנסת לבג"ץ, ולתרום לחקיקה איכותית וסדורה יותר.

חסרונות ואתגרים אפשריים:

• סיכון ל"משטר שני ראשים": המצב שבו גם לראש הממשלה וגם ליו"ר הכנסת יש לגיטימציה ישירה מהציבור, עלול ליצור מתח, כפילויות סמכות ושיתוק מערכתי. זהו הלקח המרכזי מניסיון הבחירה הישירה בראש הממשלה.
• פוליטיזציה של התפקיד: עצם קיומה של מערכת בחירות לתפקיד עלולה להפוך אותו לפוליטי ביותר, בניגוד לכוונה המקורית, לכן עבודת המיון של ועדת האתיקה וועדת הבחירות תהיה זהירה יותר.
• ביטול מוסד הנשיאות: הנשיא כיום נתפס כדמות מאחדת וסמלית, העומדת מעל למחלוקות הפוליטיות. העברת תפקידיו ליו"ר הכנסת, שמעורב בניהול הפרלמנט, עלולה לפגוע באופי הממלכתי – סמלי של תפקיד ראש המדינה. צריך לשקול איך יושב ראש הכנסת יחלוק עם סגנו תפקידים יצוגיים.
• קושי ביישום שיתוף הפעולה עם בג"ץ: יש הטוענים כי כל ממשק ממוסד בין הרשות המחוקקת לשופטת בשלב החקיקה עלול לטשטש את עקרון הפרדת הרשויות ולפגוע בעצמאות השיפוטית.

לסיכום, ההצעה מציבה מודל לחיזוק הממשל והיושרה הציבורית, אך היא כרוכה בשינויים חוקתיים עמוקים ומחייבת חשיבה מעמיקה על מנגנוני איזונים ובלמים כדי למנוע את האתגרים שהיא מציב