הצעת חוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה

מטרת החוק:

להסדיר את הליך בחירתו הישירה של ראש הממשלה, את תפקידיו ואת אופן הרכבת הממשלה, תוך הפרדה בין תפקידי הממשלה לתפקידי הכנסת.

הממשלה וסמכויותיה
ראש הממשלה יעמוד בראש הרשות המבצעת (הממשלה) ויהיה אחראי על ניהול ענייני המדינה, לרבות קביעת מדיניות ממשלתית בתחומי אחריותה וביצועה.

אחריות אישית
כל שר אחראי בפני ראש הממשלה על המשרד הממשלתי שהוא מופקד עליו

סמכות ביצועית
הממשלה תעסוק אך ורק בניהול ענייני המדינה, יישום מדיניות, וביצוע החלטות הכנסת ותקציבה.

חוק יסוד הממשלה
מגדיר את הממשלה כרשות המבצעת של מדינת ישראל, המופקדת על ניהול ענייני המדינה וביצוע המדיניות הלאומית, החוק קובע כי מקום מושבה הרשמי של הממשלה הוא ירושלים, בירת ישראל, מה שמשקף את חשיבותה המוסדית והסמלית.

פיקוח הכנסת על הממשלה :

א. הממשלה וכל אחד משריה יהיו כפופים לפיקוח הכנסת ואחראים בפניה.

ב. הכנסת רשאית להביע אי אמון בממשלה או בשר בודד ברוב של 90%. הבעת אי-אמון בממשלה תחייב פיזור הממשלה ובחירות חדשות לראשות הממשלה

עיקרון מרכזי בחוק
הוא שהממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת ואמון העם. משמעות הדבר היא שאף שראש הממשלה נבחר באופן ישיר, הממשלה בכללותה תלויה בתמיכת הרוב בכנסת לקיום סמכותה.

הרכבת הממשלה ותנאי מינוי
זכאות מינוי לתפקיד
ראש הממשלה יבחר ישירות ברוב יחסי, ואילו השרים יהיו אנשי מקצוע או אנשים עם סגולות ייחודיות לקידום מדיניות הממשלה, שיבחרו על ידי ראש הממשלה והכנסת תאשר מינויים.

פסילת מינוי
לא ימונה לשר כל מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון וטרם עברו 7 שנים מיום שסיים לרצות את עונשו, או אדם המרצה עונש מאסר.
מגבלות אזרחות
בעלי אזרחות זרה נדרשים לבטל אותה כתנאי לכהונה

תהליך הרכבת הממשלה

שלב 1: בחינת המועמדים לתפקידי שרים

ועדת מינויים תבחן כישורי מועמדים לתפקידים בממשלה, ועדת אתיקה תבחן עבר פלילי ואינטרסים זרים

שלב 2: תקופת הרכבת הממשלה

28 ימים להרכבת הממשלה.

שלב 3: אמון הכנסת בנבחרים לתפקידי שרים.

הכנסת תאשר את הרכב שרי הממשלה ברוב יחסי.

שלב 4: אימון חוזר לתפקידי שרים

במקרה של כישלון במועמד לתפקיד שר, יאושר שר חלופי
תהליך הרכבת הממשלה לאחר הבחירות הישירות לראש הממשלה מהווה שלב קריטי במערכת הפוליטית. סעיפים 7-10  בחוק יסוד הממשלה יבוטלו ובמקומם יחקק חוק יסוד בחירת ראש הממשלה באופן ישיר, בחירת שרים מקרב אנשי מקצוע ולא מקרב חברי הכנסת, לא יהיה נשיא שינהל את הקמת הממשלה, אישרור מועמדי ראש הממשלה ינתן על ידי הכנסת ברוב יחסי. לוחות הזמנים להרכבת הממשלה ולמתן אימון הכנסת יקבעו בחוק.

בחירת ראש הממשלה

זכות הבחירה וההתמודדות  :

א. כל אזרח ישראלי שמלאו לו 18 שנים ביום הבחירות זכאי לבחור בבחירות לראשות הממשלה.

ב. כל אזרח ישראלי שמלאו לו 30 שנים ביום הגשת המועמדות, ואינו נבצר מלכהן על פי דין, רשאי להגיש מועמדות לראשות הממשלה.

ג. הגשת מועמדות תהיה אישית ובלתי-מפלגתית, ותדרוש חתימות תמיכה מ 10000 אזרחים שייקבע בתקנות ועדת המינויים.

ד. מועמד לראשות הממשלה חייב לעבור את תנאי הסף של ועדת האתיקה וועדת המינויים שבוחנות את כישורי המועמד ויושרתו הציבורית והאישית.

שיטת הבחירה  :

א. ראש הממשלה ייבחר בבחירות אישיות, ישירות וכלליות, בשיטה רובנית ב עד שני סיבובים.

ב. המועמד שיקבל למעלה ממחצית הקולות הכשרים ייבחר לראש הממשלה.

ג. אם לא הושג רוב כאמור, ייערך סיבוב בחירות שני בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר. המועמד שיקבל את רוב הקולות בסיבוב השני ייבחר לראש הממשלה

תקופת כהונה:

א. ראש הממשלה ייבחר לתקופת כהונה של ארבע שנים.

ב. לא יכהן אדם כראש ממשלה יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

משך כהונת ראש הממשלה וממשלתו:
תקופת כהונה רגילה תקופת כהונה זהה לכהונת הכנסת 4 שנים
הצבעת אי אימון הכנסת רשאית להביע אי אמון בממשלה ברוב של 90%
התפטרות ראש הממשלה התפטרות ראש הממשלה גוררת את התפטרות הממשלה כולה.
נבצרות נבצרות קבועה של ראש הממשלה מביאה לבחירות חדשות לראשות הממשלה.

הוראות כלליות

מימון קמפיין:

א. מימון קמפיין הבחירות לראשות הממשלה יתבצע מתקציב המדינה, על פי כללים שייקבעו על ידי ועדת המינויים.

ב. ועדת המינויים תסדיר את גובה התקציבים ואת אופן הצגת המועמדים בפני הציבור, תוך הבטחת שוויון הזדמנויות.

תחילה ותחולה:  חוק זה ייכנס לתוקפו במועד שייקבע בחוק, ויחול על הבחירות הבאות לראשות הממשלה.

לסיכום

 הבחירה הישירה לראש הממשלה תורמת ל:

• חיזוק הלגיטימציה
  הבחירה הישירה מעניקה לראש הממשלה לגיטימציה ציבורית רחבה ומחזקת את מעמדו.
• איזונים ובלמים
  חוק יסוד הממשלה מייצר מערכת של איזונים בין ראש הממשלה הנבחר לבין הכנסת.
• יציבות משטרית
  השיטה מיועדת לחזק את היציבות השלטונית ולהפחית את התלות בקואליציות קטנות.
  הבחירה הישירה לראש הממשלה מהווה שינוי משמעותי במבנה המשטר הישראלי, היא מעניקה לציבור השפעה ישירה על זהות ראש הממשלה, תוך שמירה על מסגרת פרלמנטרית. האתגר המרכזי בשיטה זו הוא יצירת איזון נכון בין כוחו של ראש הממשלה הנבחר לבין הצורך בשמירה על מערכת של איזונים ובלמים בדמוקרטיה הישראלית.