המצב הפוליטי בארץ המבוסס על מפלגות דרדר את החברה הישראלית לתהומות של שנאה בין מזרחיים לאשכנזים, בין ימין לשמאל, בין חילוניים לחרדים ובין יהודים לערבים. שנאה זו מאיימת לשסע את החברה הישראלית, להאיץ ירידה מהארץ ולהוריד את המוטיבציה לתרום לביטחונה ולפיתוחה של הארץ. המצב נורא במיוחד בשל העובדה שרק לפני כשבעים וחמש שנה הקמנו מדינה לאחר טבח של שליש מבני עמנו ופוגרומים בארצות גלותנו. השיטה המפלגתית הקיימת מעודדת ריבוי מפלגות המתחרות ביניהן על לב הבוחר. כדי להגדיל ולשמר את בוחריהן, המפלגות משתמשות בשנאה ליריב הפוליטי כאמצעי מלכד. ליבוי שנאה ליריב הפוליטי גורם לחלוקה למחנות שלא מאפשר מעברים ביניהם ועל כן הלכנו לבחירות חמישיות תוך שלוש שנים.

השיטה המפלגתית  לא רק פוגעת ביציבות הפוליטית כי אם גם פוגעת ביכולת למשול ובעקרונות דמוקרטיים כלהלן

1. שליטת המיעוט ברוב כדי להקים ממשלה, ריבוי המפלגות מאלץ ליצור חיבורים בין מפלגות. חיבורים אלה מקנים כוח רב למפלגות קטנות על פני הגדולות ומכאן שהממשלה מתחשבת יותר בצורכי המיעוט ופחות בצורכי הרוב, דבר הגורם להתמרמרות ולפגיעה באימון במערכת.
2. מסחור באידיאולוגיה השאיפה לרוב יחסי גורמת למסחור בחברי הכנסת. חבר כנסת שנבחר במפלגה מסוימת עורק ממנה לאחר הבחירות ועובר למפלגה המבטיחה לו טובות הנאה דבר הפוגע ברצון הבוחר.
3. העדר קשר בין בוחר לנבחר המפלגות מציגות רשימות של חבריהן לכנסת שלא תמיד ביכולת הציבור להשפיע עליהן. חברים אלה לא תמיד מייצגים נאמנה את הציבור ולא נותנים לו דין וחשבון על פעילותם למענו, כי אם רק לראש המפלגה. על כן, לרוב, חברי הכנסת לא קשובים די לצורכי הציבור.
4. הכנסת מאבדת את יכולת החקיקה חברי הכנסת אמורים לעסוק עניינית בחקיקה שתשפר את חיי האזרח, אך במקום זאת הם מתחלקים לקואליציה ואופוזיציה וכל חוק שחברי הקואליציה מעלים אוטומטית חברי האופוזיציה מתנגדים לו, וההפך כל חוק שהאופוזיציה מעלה הקואליציה מתנגדת לו. כתוצאה מכך הכנסת מאבדת את יכולת החקיקה שעליו היא אמונה וחיי האזרח לא משתפרים.
5. אי משילות המאבקים בין המפלגות פוגעים ביכולת הממשלה למשול, כי המפלגות היריבות מטרפדות כל פעולה של הממשלה ולא משנה אם פעולה זו היא לטובת הציבור או לא. כאשר המטרה היא לשים רגליים למפלגה היריבה כדי להפילה ולא טובת הציבור עומדת לנגד עיניהם. לכן אין פלא שאין משילות במדינה ודברים לא זזים ולא מטופלים.
6. תלות בין הון לשלטון הבחירות מחייבות את המפלגות לרוץ ברחבי הארץ, כדי לגייס קולות. הקמת מערך תעמולה שיתפרש על פני כל הארץ מחייב הקצאת משאבים רבים שלא תמיד עומדים לרשות המפלגה ולכן הן נזקקות להון ולמגייסי קולות. אמצעים אלה לרוב מסופקים על ידי אינטרסנטים המצפים לתמורה לאחר הבחירות. הקשר שנוצר בין הון לשלטון משחית את המערכת הפוליטית אך גם מאלץ מינוי אנשים לא מיומנים לתפקידים בכירים, או תפירת מכרזים למספקי שירותים לא ראויים. 
7. פגיעה בהפרדת הרשויות הקשיים ביכולת הממשלה למשול דוחפים אותה לנסות לשלוט בכנסת, בתקשורת, במשטרה ובבתי המשפט כדי שיגבו אותה בכל מצב. אם המשטרה לא מתיישרת "לפי רצונותיי" אז מקצצים בתקציבי המשטרה, פוגעים במינויים במשטרה ועוד, ואם מערכת המשפט לא מתיישרת "לפי בקשותיי" אז נעלה עם D9 על בית המשפט ונראה לשופטים מי כאן  הנבחר ומי לא. יש כאן פגיעה חמורה ביסוד הדמוקרטיה והוא ההפרדה בין הרשויות, שכבר היום היא בולטת  בהעדר הפרדה בין הכנסת לממשלה.
8. המפלגות פוגעות ברקמה החברתית המפלגות בשל רצונן להגדיל את מצבת בוחריהן הן משתמשות בכלים שפינקלשטיין העניק להן והוא  כלי השנאה. המפלגות תשפלנה ותבזינה את יריביהן הפוליטיים  ותשתמשנה בכלים חזקים לעשיית דה-לגיטימציה ליריב הפוליטי על ידי האשמות בחוסר פטריוטיות ובהעדר נאמנות לעם היהודי ומורשתו. 
9. אנחנו יכולים לשפר את המשילות על ידי שינוי השיטה לבחירה אזורית של נציגים לכנסת. אך כל עוד הנציגים ישתייכו למפלגות לא ימצא הפתרון לבעיות שהוזכרו כי עדיין המפלגות יפעילו את מכבש תעמולת השנאה המשסה ציבור בציבור והמשתקת את המערכת הפוליטית, ולראיה התהום בין המפלגה הרפובליקנית לדמוקרטית בארה"ב, המשתקת את עבודת הקונגרס, הסנט והממשל, ופרויקטים לאומיים לא מקודמים שלא לדבר על השסע החברתי המאיים לפלג את החברה האמריקנית.

המסקנה המתבקשת מכאן שאנו חייבים להיפטר מהמפלגות ולעבור לבחירה של נציגים לכל אזור שישקפו את רצון הבוחר, גודל האזור וגודל האוכלוסייה בו. 

הצעות לשינוי מובאות באתר.