הצעת חוק – איך נלחמים בשחיתות

הסבר לחוק

הצעת חוק: הוועדה לטוהר המידות בשירות הציבורי

מבוא ודברי הסבר

אמון הציבור בנבחריו ובמערכות השלטון הוא אבן יסוד במדינה דמוקרטית. בשנים האחרונות, חלה ירידה משמעותית באמון זה עקב פרשיות שחיתות תכופות, ניגודי עניינים ופגיעה ביושרה הציבורית. מטרת חוק זה היא להקים את הוועדה לטוהר המידות – גוף עצמאי, מקצועי ואינו תלוי, שישמש כ"שומר סף" מוסרי. הוועדה תבטיח כי רק מי שעומד בסטנדרטים גבוהים של יושרה יוכל לכהן בתפקיד ציבורי, ותפקח באופן שוטף על התנהלות נבחרי הציבור למניעת שחיתות.

פרק א': עקרונות יסוד והגדרות

     א. מטרה: להחיל את טוהר המידות והשקיפות על נבחרי הציבור, ולפעול למניעת שחיתות

שלטונית.

ב. נבחר ציבור: ראש הממשלה, שרים, סגני שרים, חברי כנסת, וראשי רשויות מקומיות

וסגניהם.

ג. אישור כשירות: אישור הניתן על ידי הוועדה והקובע כי מועמד עומד בתנאי הסף לשירות

הציבורי.

פרק ב': מבנה הוועדה והרכבה

הוועדה תורכב מחמישה חברים בעלי מוניטין ציבורי ללא רבב:

     א. יו"ר הוועדה: שופט בדימוס של בית המשפט העליון.

ב. נציג משפטי: משפטן בכיר בעל ניסיון של 10 שנים לפחות במשפט ציבורי או פלילי.

ג. נציג ביקורת: בכיר לשעבר במשרד מבקר המדינה.

ד. נציג אקדמיה: איש אקדמיה בכיר מתחום האתיקה, הממשל או המינהל הציבורי.

ה. נציג ציבור: אדם בעל ניסיון מוכח בפעילות ציבורית למען טוהר המידות.

המינוי יבוצע על ידי יו"ר הכנסת בהמלצת ועדת החוקה, לתקופה של 4 שנים (עם אפשרות להארכה אחת).

פרק ג': סמכויות ותהליך הבדיקה

     א. תנאי סף למועמדות: לא יוכל אדם להגיש מועמדות לבחירות ארציות או מקומיות ללא קבלת

"אישור כשירות" מהוועדה.

ב. בדיקת יושרה: הוועדה תבצע בדיקה רקע, תבחן הצהרות הון ותבדוק זיקות עסקיות או

פליליות שעלולות לפגוע בתפקוד המועמד.

ג. סמכויות דרישה: לוועדה סמכות חוקית לדרוש מסמכים מכל גוף ציבורי או אדם פרטי לצורך

מילוי תפקידה.

ד. בקשה לקבלת אישור כשירות תוגש לוועדה לא יאוחר מ-90 ימים לפני המועד האחרון

להגשת רשימות המועמדים.

ה.  משך בדיקות המועמדים: הוועדה תיתן את החלטתה למועמד לתפקיד ציבורי בתוך 60 ימים

מיום הגשתה.

פרק ד': סנקציות בגין הפרת כללי האתיקה

במקרה שבו נבחר ציבור מכהן נמצא על ידי הוועדה כמי שהפר את כללי האתיקה, היושרה או טוהר המידות, הוועדה מוסמכת להטיל עליו את הסנקציות הבאות:

א. נזיפה ציבורית: פרסום הודעה רשמית המפרטת את מחדליו של נבחר הציבור.

ב. קנס כספי: הטלת עיצום כספי שייגבה משכרו של נבחר הציבור.

ג. המלצה להשעיה: המלצה מחייבת לכנסת או למועצת הרשות המקומית על השעיית נבחר

ציבור מתפקידים ביצועיים או מוועדות לתקופה קצובה.

ד. שלילת אישור כשירות עתידי: קביעה כי נבחר ציבור לא יוכל לקבל אישור כשירות

להתמודדות בבחירות הבאות.

ה. העברת חומרים ליועמ"ש: במקרה של חשד לפלילים, מחויבת הוועדה להעביר את ממצאיה

באופן מיידי ליועץ/ת המשפטי/ת לממשלה ולמשטרת ישראל.

פרק ה': שקיפות וביקורת שיפוטית

     א. הנמקה ופרסום: החלטת הוועדה (כולל החלטה על פסילת מועמד או הטלת סנקציה) יהיו

מנומקות ויפורסמו לציבור באתר האינטרנט של הוועדה.

ב. זכות ערעור: על החלטת הוועדה לבית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) בתוך 30 יום ממועד

קבלת ההחלטה.

ג. חובת דיווח: הוועדה תגיש לכנסת דין וחשבון שנתי על פעילותה ועל רמת טוהר המידות

בשירות הציבורי.

סיכום

חקיקת חוק זה תיצור מנגנון אפקטיבי והוגן למניעת שחיתות, תייצר הרתעה בקרב נבחרי ציבור, ותבטיח כי המערכת השלטונית תפעל ביושרה למען אזרחי המדינה.